בקיץ 2004 נסענו לחופשה בראש פינה עם הילדים. על חשבון הבנק כמובן. על שפת הבריכה קראתי את הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" והוכיתי בהלם. המשפט "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד" שינה את חיי. רציתי להגיע רחוק, אבל ידעתי שאני חייבת קודם כל להתחיל מהמינוס בבנק, ידעתי שאני חייבת להסיר את המכשול הזה ולייצב את המצב הכלכלי שלנו כדי להמשיך הלאה במסע. אז לא ידעתי כמה רחוק תיקח אותי אותה החלטה ראשונית – לצאת מהמינוס. בזכותה הבנתי מודעות מהי, ולמדתי להשיג מטרות ולגדול מהם הלאה.

התחלתי עם תוכנית כלכלית שכללה הבנה מעמיקה של חשבון הבנק שלנו, עבודת מחקר עם טבלאות אקסל. לראשונה בדקתי מה יורד, מה עולה ומהן הוראות הקבע. פדיתי ביטוחי סרק, עצרתי הוראות קבע שירדו במשך שנים ואף אחד לא ידע על מה, הלכתי לבנק למשכנתאות והגדלתי את חוב המשכנתא שלנו כדי לכסות את כל ההלוואות הקטנות שאכלו לנו את ההכנסה החודשית, והנה תוך חודשיים מיגרתי אחת ולתמיד את המינוס, התחלתי לחיות מתוך מודעות לחשבון הבנק, ומאז לא הייתי במינוס יום אחד בחיי.

כך טעמתי מעץ הדעת, התחלתי לקרוא ספרים שפתחו בפני עולם שלם והבנתי שאפשר לשנות את המציאות, שלא צריך לקבל אותה כגזירת גורל, ושאפשר להציב מטרות ולהשיגן.

ניסיתי לשתף את השותפה שלי בתובנות החדשות שהתגלו לי. רצינו להרחיב את פעילות המשרד, ואני כבר  ידעתי שאם אנחנו רוצות תיקים אנחנו צריכות לתת מעצמנו, והצעתי שנרשם לתוכנית שכר מצוה של לשכת עורכי הדין. לשותפה שלי לא היה זמן, אז נרשמתי לבד. מאז ובכל השנים שחלפו אני מטפלת גם בתיקי פרו בונו, ההבדל היחיד שאני בוחרת אותם בעצמי.

באותה תקופה התגלעו סדקים ראשונים גם בקשר הזה, הרגשתי שאנחנו מתפתחות לכיוונים שונים, והחלטתי לפרק את השותפות. זה לא היה קל. ל' היתה החברה הכי טובה שלי ואהבתי אותה אהבת נפש. עד היום יש בי געגוע לצחוקים שלנו ולדרך בה הבנו אחת את השניה במבט אחד.

את הקושי שבהחלטה לפרק זוגיות מכיר כל מי שהתגרש. היא נכונה גם בזוגיות עסקית. בתחילה לא היה לי אומץ. זה מפחיד לצאת לעצמאות מוחלטת ולוותר על המוכר, גם אם הוא מנוכר. זה אפילו מפחיד מאוד. כשסוף-סוף אזרתי אומץ הצעתי פרידה חלקית, אך היא סירבה "אז נפרד" שמעתי את עצמי אומרת.

חילקנו את התיקים, חילקנו את החפצים במשרד, חילקנו אפילו את העמודים באתר האינטרנט שלנו – כל אחת קבלה רשות להעתיק עשרה עמודים לאתר הפרטי שלה. כמובן שחילקנו את החובות בבנקים. כל אחת מאתנו פתחה חברה נפרדת אבל את שתי העובדות שהיו לנו לא חילקנו, היא לא רצתה להמשיך עימן והן החליטו להמשיך לעבוד איתי.